שירה זו דרך בעבודת ה' ● יוסף חיים שוואקי בראיון
מאת: יוסי אשרי | כ״ב בניסן ה׳תשע״א (26/04/11) 8:15 | המיוחדים | 
הדפס
הזמר יוסף חיים שוואקי בראיון נרחב ראשון, מספר על העלייה לארץ ישראל: "ברוך השם הצלחתי להגשים את החלום, ואין ספק: כאן בארץ זה משהו שלא יהיה בשום מקום בעולם" • על הברכות והתמיכה שקיבל מהרבנים: "כמו כל דבר בעבודת הבורא, גם את המוזיקה והשירה צריך לעשות בכובד ראש, באחריות ותוך שמירה על ההלכה" • על ההבדל בין החתונות בארץ לחו"ל: "כשאתה בא לחתונה בחו"ל, לפעמים יש לך את ההרגשה שאתה בא לקונצרט. השמחה בישראל היא משהו מיוחד" • על הופעות בפני ילדים חולים: "להופיע במקומות כאלו זה נותן לי להיות בן-אדם יותר טוב ולהודות על כל האיברים שיש לך ועל הבריאות" • ועל יחסיו עם אחיו יעקב: "כל אחד מאיתנו עושה קרירה משלו ולכל אחד יש את הדרך שלו ואת המפיק שלו"
חנני בלייך | "קו עיתונות דתית" | צילומים: שמואל דריי
מאז עבר הזמר יוסף חיים שוואקי, לאחרונה, לגור בארץ, מתחזקת בו שוב ושוב התחושה שהוא לא הולך לחזור לארץ בה גדל רוב חייו. זה התחיל מחלום ישן, שנרקם בו בזמן שלמד בישיבה בישראל, והמשיך מיד לאחר החתונה, כאשר הצליח בזמן קצר כל כך ובקצב מסחרר לבסס את מעמדו כזמר מבוקש בארץ, והבין שכאן זה המקום שלו. עוד זמן מועט עבר, ולאחרונה אכן עשה את אחת ההחלטות המשמעותית בחייו עד עתה – להשלים את תהליך העלייה ולקבוע את מקומו בארץ הקודש, ועבר לגור יחד עם משפחתו הקרובה בעיר בית-שמש.
יוסף חיים שוואקי, כבר מזמן אינו "האח של" הזמר יעקב שוואקי, אלא הוא ביסס לו במהירות מפתיעה, מקום בצמרת עולם המוזיקה החסידית, בארץ ובעולם, עד שכיום הוא מופיע כמעט מידי ערב, בעיקר בארץ, בחתונות ובאירועים גדולים אחרים. למרות שהוא עומד כיום כזמר גדול בפני עצמו, בשל העובדה שהוא צעיר האחרים למשפחת הזמירים שוואקי, יש המכנים אותו "הינוקא לבית משפחת שוואקי".
"נולדתי פה בארץ", הוא מספר השבוע ל'קו עיתונות', "אבל כבר כשהייתי תינוק, משפחתי עברה לארה"ב ובה גדלתי בעצם כל חיי, עד לשנות הישיבה. עד לגיל 8 גרנו בברוקלין, ואחרי זה עברנו לעיירה החרדית המפורסמת, לייקווד".
שוואקי מספר על משפחתו המוזיקלית, ואומר: "כל המשפחה שלי מאד אוהבת מוזיקה. שואלים אותי תמיד מהיכן זה מגיע אצלי, והתשובה היא שזה מגיע משילוב של ההורים ביחד. לאבי, ר' מנחם, יש קול חזק והוא שר מרגש. הוא ממש שר טוב, רק שאף פעם הוא לא עשה עם זה משהו, אבל יש לו עוצמה והוא יודע לשיר. הוא סיפר לי, שכשהוא למד בישיבת מיר בניו-יורק, אנשים תמיד שאלו אותו על כך, והוא באמת ניגש כחזן כמה פעמים. והרגש, כך נראה לי, מגיע אצלנו מהאימא. החלוקה היא שהקול מגיע במעורב משני הוריי: מבחינת עוצמה, זה מהאבא, והרגש – מהאימא. כל המשפחה אוהבת לשיר". משפחת שוואקי מונה, בילדים, ארבעה בנים וארבע בנות. כמעט כל הבנים נמצאים בעסקי המוזיקה. על האח יעקב שוואקי וודאי שלא צריך להרחיב, אך לבד ממנו ומיוסף חיים המוכרים לנו, ישנו אח נוסף במשפחה, הרב משה-דוד, שהלחין רבים מלהיטיהם של שני אחיו הזמרים. האח הרביעי, פחות עוסק במוזיקה, אך גם לו עבר מוזיקלי פה ושם. גם האחיות לבית שוואקי עסקו בשירה וארגון מקהלות בבתי-הספר.
"אחי משה-דוד, הוא מלחין גדול והוא גם עושה חזנות בכל מיני מקומות כמו קנדה, בימים הנוראים, והוא ממש טוב בזה", אומר יוסף חיים. "והוא גם עושה חסד בצורה מיוחדת, והולך לכל מיני מקומות בשביל לעשות חסדים. יום אחד הוא התקשר לספר לי שהוא נוסע לדטרויט מביתו שבקליוולנד, שזה מרחק של 5 שעות נסיעה ברכב, והוא אמר לי שהוא הולך לבקר שם מישהו שהוא סייע לו בתהליך התשובה שלו, והוא מתחתן באותו יום, והוא הולך לסדר לו קידושין. יש לו כל מיני מקרים כאלה, כמו גרים או בעלי תשובה שמסתובבים בביתו. הבית שלו פתוח לכל. לבד מכל זה, הוא גם עורך ספרים ואף שימש בעבר, כרבם של מחנות קיץ, וכל הישיב'ע-בוחרי'ם מכירים אותו. הוא היה רב פה ורב פה, הוא מפורסם, והוא תלמיד חכם ענק וגם מלחין גדול. אנשים מגיעים לבית שלו לשבת לשבת ולשיר במשך שעות, לפעמים גם אל תוך הלילה. זה מאד מעניין. הבית שלו כמו פתוח לאורחים ולניגונים. משהו מיוחד. והוא גם עזר לי בתחילת דרכי במוזיקה. משה-דוד נתן הרבה שמחה לבית. הוא גם היה מכניס מוזיקה מבעלזא ועוד חסידויות, ונתן בבית את האווירה של ניגונים מבית אבא, ובזה לימד אותנו שאפשר גם לקחת שיר של חצר חסידית ולהלביש אותו בגוף שלך, וזה דבר גדול – אצל כולנו במשפחה, שאפשר לקחת שיר שהוא לא נחשב 'להיט', ולפעמים אתה מתלהב מהייחודיות שבו ושר אותו כך פתאום מהלב, ואנשים אומרים 'וואו, זה שיר יפה'. וכך הוא לימד אותנו איך לעשות את זה, מה שיר טוב, מה מרגש, מה נותן לקהל פתאום להבין את השיר. הוא הכניס את המוזיקה ואת הנשמה שבה למשפחה, וזה עשה לנו הרבה שמחה, ולמדנו מוזיקה חסידית מהי. כל השנים כולם ידעו שלמשפחת שוואקי יש משהו חזק. כולם אמרו 'יעקב, משה-דוד, יוסף-חיים, תעשו כל אחד מכם דיסק או אפילו תוציאו משהו ביחד', עוד לפני שהתפרסמנו".
– למה באמת אחיך משה-דוד לא הלך לכיוון שירה?
"כי הוא החליט שהוא לא רוצה. הוא ממש אוהב לעשות את מה שהוא עושה. הוא לומד ועורך ספרים לתלמידי חכמים מאד גדולים בארה"ב, כמו הרה"ג חיים שטיין או הרב מנדל מישיבת ברוקלין, שהוא צדיק גדול, ואחי עורך לו את ספרו, שזה משהו גדול, ואפילו תלמידי חכמים מהארץ שולחים לו ספרים לעריכה. הוא עושה את החזנות ואוהב את זה, והוא מאד מתלהב ממוזיקה, אבל עכשיו הוא מאד גדול בכדי לעסוק בשירה, אבל באמת הוא כן עושה קטעים פה ושם בחתונות כשאנשים מזמינים אותו, אך הוא החליט שהוא לא רוצה להיכנס לזה בתור ביזנס. זה לא הוא". אגב, לשירים שלקח ממנו יוסף-חיים, אחיו, כמו למשל הלהיט הגדול שלו, "השלך", השקיע משה-דוד שעות רבות בלחן, משום שהרגיש שיש בשיר הזה משהו מאוד מיוחד.
ההצלחה של הדיסק הראשון ושל יוסף חיים בכלל, הייתה משהו שמאוד היה חשוב לאח הגדול. הקול של משה דוד, אומר יוסף חיים, דומה ולא דומה לקולם של יתר האחים. "כשאנשים שומעים אותו, הם אומרים: 'זה שוואקי, אבל זה לא שוואקי'… יש תחושה שזה שזה ממש דומה, אבל זה קול אחר. יותר חזני ויותר עמוק, אולי זאת ההגדרה". כשיוסף חיים נשאל אם הם חשבו להקליט פעם משהו ביחד, הוא אומר שלדעתו זה עוד יהיה. "כולם אצלנו חושבים על-זה, אבל אף אחד לא לוקח יום אחד את היוזמה ואומר למפיק בוא נעשה את זה היום, אבל יכול להיות שזה עוד יהיה".
כעת, כשאנחנו מדברים על המשפחה, זה הזמן לשאול אותו על היחסים בינו לבין אחיו הזמר, יעקב שוואקי. האם יעקב עזר ליוסף חיים בדיסק שהוציא? האם מתוכנן שיתוף פעולה כלשהו ביניהם, כפי שרואים במשפחות מוזיקליות רבות אחרות במוזיקה החסידית? "אגיד לך כך", אומר יוסף חיים. "זה לא בדיוק יהיה נכון להגיד אני או אחי. מאחורי הזמרים יש מפיקים. לאחי יש אמרגן, וכל אחד מאיתנו עושה קרירה משלו, ולכל אחד יש את הדרך שלו ואת המפיק שלו. לפני שעליתי לישראל היה לי מפיק בשם איציק שוורץ, שאיתו הייתי עובד עם 'תזמורת נגינה', שאז הייתה התזמורת הגדולה ביותר בארה"ב. כאשר תכננתי את העלייה לארץ, פחות או יותר באותו זמן, כבר הדיסק שלי היה מוכן. האמרגן שלי בזמנו לא הסתדר עם הדרישות המוזרות שהיה אז לאמרגן של אחי ולכן היו ביניהם ויכוחים. אנחנו כל הזמן אמרנו שכל אחד בונה קריירה משלו, ואף אחד חלילה לא בא על חשבון השני. למען השלום והרגישות שבעניין עשיתי ויתורים רבים ואפילו לא כתבתי על הדיסק הבכורה שלי את השם שוואקי. כיבדתי את הבקשה, למרות שאין בה שום היגיון. זה שמי ושם משפחתי ואני לא צריך להתבייש במשהו, להיפך. בסופו של דבר זה יצא לטובה, וזאת הייתה הזדמנות להוכיח לכולם שהכל בחיים זה סייעתא דשמיא והוא קובע מי שיצליח, בלי עזרה מאף אחד".
כשאנחנו מנסים להבין בזהירות האם נותרו כעסים ומתחים, הוא משיב: "אין לי שום כעס כלפי אחי, כי אני לא חושב שהוא כל-כך יודע מה המפיקים סביבו עושים. דיברתי איתו בזמנו על כל הסיפור. גם עם המפיק של אחי, היום אין לי שום בעיה. אני שמח בהצלחה שלהם ובעזרת השם שימשיך לשמח את עם ישראל כמו שהוא עושה עד היום. אנחנו כמובן מכבדים אחד את השני ונפגשים פה ושם, ואף שרנו יחדיו בכל מיני אירועים משפחתיים".
– כלומר, אם ארצה נניח להזמין את שניכם להופיע יחד בחתונה, זה יקרה?
"כן. בעבר אכן כבר קיבלנו הזמנות כאלו, אלא שפעם אני הייתי תפוס ופעם הוא היה תפוס באירוע אחר". האמת היא שיש לאחים יוסף חיים ויעקב שוואקי קול שמזכיר אחד את השני, מה שיכולה להיות גם כן סיבה שלא מזמינים אותם הרבה לשיר ביחד, כי זה לא דואט של שניים עם שני צבעי קולות שונים.
כמו שניתן להבין משם משפחתו, שוואקי, הוא משתייך, דרך אביו, לקהילה החלאבית יוצאי סוריה, אך אמו היא דווקא אשכנזייה ומגיעה מבית שהיה קרוב לחסידות ויז'ניץ. "אביו של סבי היה לובש גארט'ל, למרות שהוא לא היה חסיד", מספר שוואקי, "אבל סב סבי, היה לומד עם הרב'ה מויז'ניץ בחברותא, משהו מיוחד".
הוא אמנם ירד לארה"ב כבר בתור פעוט רך, אך עוד לפני שנולד, משפחתו גרה בשכונת בית וגן בירושלים, במשך 10 שנים. "אבל הוריי החליטו אחרי שנולדתי לחזור לארה"ב, כי לאבי היה ביזנס בחו"ל, בעסקי הנדל"ן. הוא רצה מאד להישאר כאן והיה קשה לו לחזור, רק שהוא ראה שהוא לא יכול, ולכן החליט לחזור".
בתור תינוק הוא עזב את הארץ, אבל חזר אליה בתור נער צעיר, ללימודים בישיבת "מקדש מלך" ששכנה בזמנו בשכונת בית וגן בירושלים (והיום שוכנת בשכונת רמת שלמה)."מאז הלימודים שלי בישיבה, חשבתי אולי יהיה יום שאני יוכל לבוא לגור בארץ, כי אני אהבתי מאד להיות כאן. מאד התחברתי לאנשים כאן. רק משה-דוד, מכל אחיי, למד בישיבה בארץ, וחוץ ממנו אף אחד לא יצא להיות כאן, רק אולי לזמן קצר. אבל אני כן באתי לכאן, כי בעצם חיפשתי מהתחלה ישיבה בארץ. זה היה הסגנון אז בארה"ב, והרבה בחורים עשו את זה ובאו מארה"ב ללמוד כאן, ב'מיר' ובשאר הישיבות. בתחילה למדתי בישיבה בניו-יורק, אך הרגשתי שזה לא זה, ואמרתי שאני רוצה לחפש משהו חדש בארץ, ולנסות אותו. דיברתי עם כמה אנשים, והם המליצו לי על 'מקדש מלך'. נפגשתי עם ראש הישיבה בניו-יורק והחלטתי שזה טוב עבורי, אז הלכתי לשם והתלהבתי מיד מהרבנים וכל מה שהיה שם. כי משהו היה חסר לי בישיבות בהן הייתי עד אז. וזה היה מעניין בשבילי, כי לא עשיתי את זה לפני כן. ובכלל, מאד התרשמתי מהארץ ובמיוחד מהאנשים כאן. בזמנו חשבתי לעצמי שזה לא יהיה ריאלי שאני אגור כאן בארץ באופן קבוע, כי אתה כבר נשוי, והשווער (החותן) שלי ואולי גם אבי, ייתנו לי כסף לגור פה לשנה או אולי שנתיים, אבל אחרי זה, מי יודע? וזה תלוי גם באשתך. לא קל לעזוב מדינה בה אתה גר ופתאום לעבור למדינה אחרת. הרבה שמגיעים לכאן, אפילו לשנה, לאישה אין כאן מה לעשות, משעמם לה. החברות שלמדו איתה, נשארו שם, וכאן לפעמים אישה מרגישה ממש לבד. הבעל ואשתו עושים ארוחת בוקר ביחד, הוא הולך לכולל וחוזר, אבל לאשתו מאד משעמם וזה מאד קשה, ולכן חשבתי שזה לא יקרה ושזה יישאר בגדר חלום, אבל ברוך השם הצלחתי להגשים אותו. וזה אחרי, כאמור, שהתלהבתי מאד מהארץ מבחינת הקדושה והאווירה של היהדות שיש כאן, וגם מהבחינה של המוזיקה. הסתובבתי בעולם, ואין ספק: כאן בארץ זה משהו שלא יהיה בשום מקום בעולם".
– בתקופת הישיבה, שרת בהזדמנויות שונות?
"ממש מעט. כל החיים שלי לא רציתי לעשות את זה, עד שאני מתחתן ויכול לעשות את זה בצורה מקצועית ולקת מיקרופון לידיים. לא הייתי מספיק מוכן ללכת לחתונה ולחכות לשיר עם המיקרופון. לא הרגשתי מוכן לזה. אל תשכח גם שהייתי ממש צעיר. הקטע הזה, לפני שפרצתי, שאנשים אמרו לי 'אתה דומה לאחיך', גם היה ההוכחה לכך שזה לא הזמן המתאים. בישיבה,הרבה מהחברים שלי כלל לא שמעו מוזיקה, אבל הם ידעו שאני 'אח של', ובאמת בישיבה כן שרתי בהרבה קומזיצים ועוד. בתחילה מאד התביישתי, אבל עם הזמן אתה מתרגל. אמר לי פעם מרדכי בן-דוד שלפעמים, עד היום, יש לו את העניין הזה של הבושה שנשארה לו עוד מתחילת דרכו. אמנם זה לא באותה עוצמה, אבל הבושה הפנימית, נקרא לה, עדיין קיימת. עם הזמן הרגשתי יותר ויותר ביטחון, ואתה מתרגל לזה. אני זוכר שגם היו הרבה ישראלים שעצרו בישיבה לשאול: שוואקי פה? הוא יודע לשיר? אפשר להזמין אותו לאירוע? אבל לא רציתי לעשות את זה. אהבתי אמנם שירה ולהיות זמר, אבל לא רציתי להיכנס לחתונות בצורה הזו".
הקריירה המוזיקלית שלו, אם כן, התחילה אחרי החתונה. "כל החיים שלי רציתי לעשות אלבום", הוא אומר, "וזה כמובן לא חידוש, כי כיום אם אתה לא זמר, יש לך בעיה… יש היום אין-ספור דיסקים. ואחרי החתונה, בגיל 23, החלטנו שאנחנו רוצים לעשות כעת דיסק מעולה, במקביל לשירה בחתונות אותה התחלתי אז. ראיתי שסתם להיות אח של שוואקי ולקבל את כל הבלגן ולא לעשות דיסק, זה לא מה שיהפוך אותך להצליח בקריירה משל עצמך. גם זה שאתה שר באירועים ואין לך דיסק, זה לא לעניין, אז ברור שהייתה שאיפה ליצור דיסק חדש, ואכן החלטתי שאני משקיע דבר ראשון בזה. לכן, את ההפקה עשיתי יחסית מהר, יחד עם אחי משה-דוד, ומשה-דוד גם הלחין לי כמה שירים לדיסק, ומאד עזר". לבד מאחיו הגדול, היו שותפים להפקת הדיסק הראשון שמות גדולים בתעשייה, כמו משה לאופר, רובי בנט, ישראל לאם, יונתן רזאל ומוישי רוט.
– מה אתה אומר כיום, ממבט של אחרי שנתיים, על הדיסק הראשון, "לא לפחד", פרי הביכורים, שהוצאת אז? היית מוציא אותו גם היום כמות שהוא?
"שמע, אני לא מתחרט על מה שעשיתי. ברור שמבחינה מקצועית אתה יכול לבא ולומר 'כאן הייתי עושה כך' וכו'. כל זמר גודל ואומר: 'בזה וזה יכולתי להיות ולעשות טוב יותר'. ברור גם שהקול משתפר ונהיה יותר טוב, אבל מבחינת האווירה שהייתה לו, השירים אכן מאד יפים. אני חושב שמבחינת רגש הוא היה מספיק טוב לאנשים למרות חוסר הניסיון שיהיה לי באותה תקופה. אנשים רוצים שירים בסגנון יותר קליט. אבל ברור שיש דברים שלמדנו מהם, שהיו חסרים. הדיסק נבנה עוד כשהייתי באמריקה. תשמע, השוק האמריקאי שונה קצת מהשוק הישראלי, למרות שגם בישראל הדיסק מכר ב"ה בהצלחה, כך על פי הנתונים שקיבלנו מחברת ההפצה. אבל אין ספק שאלבום מעולה צריך להיות השילוב של הראש הישראלי והאמריקאי גם יחד". שוואקי מסכים עם הערתנו, שמדובר היה בדיסק שונה בנוף המוזיקה החסידית הרגילה. "יש שם גם מילים שאף פעם לא השתמשו בהן ולא שמעו עליהן", הוא אומר. כך גם מחדש שוואקי באלבום הזה, את השיר "תורתי", שיר שהולחן לפני כמה עשרות שנים והתגלגל והושמע במקומות שונים, עד שגאל אותו שוואקי מבדידותו בביצוע מרגש במיוחד באלבומו. גם בשיר הזה, כמו בכל שיריו, נתן את ה"שטאנץ" השוואקי, ושינה חלק מהשיר בכדי להתאים אותו לשירתו. עד היום, הוא מספר, עוד לא יצא לו להלחין שיר של ממש, אבל הוא כן לוקח את השירים שהוא מקליט לאלבומיו, ומשנה אותם פה ושם לפי העניין. הדיסק הראשון, אם שאלתם, היה כאמור הצלחה מסחרית גדולה, כאשר בארץ קנתה את זכויותיו חברת הפצה ששיווקה את האלבום במשותף עם חברה סלולרית גדולה בישראל, ובארה"ב הוא נמכר בכ-10,000 עותקים. "הקהל קיבל את הדיסק הזה בצורה מאד יפה", אומר שוואקי, "למרות שיש מקום לשיפור, ואנשים זוכרים כיום ממנו בעיקר את 'השלך'. זה אמנם לא שיר שאנשים שרים בחתונות, אלא שיר שאם רואים אותי, אומרים לי: אתה זה ששר את 'השלך', כי אני מזוהה אתו מאד. למדנו לאלבום הבא ללכת גם על הכיוון הזה".
אם כבר הזכיר שוואקי את עולם החתונות, אנחנו מרחיבים מעט לשוחח על השוק הזה, מבחינה מוזיקלית. בחודשים האחרונים, מאז עבר שוואקי לגור בארץ, הוא מוצף בהזמנות רבות לחתונות ואירועים, והוא מאד אוהב את השוק הזה ונהנה מאד, לדבריו, להופיע בחתונות. הוא טוען שבחתונות בארץ אנשים חיים את המוזיקה, שלא כמו בארה"ב ובכלל בחו"ל.
– איך אתה רואה את ההבדל בין החתונות בארץ, לחתונות והאירועים שהיו לך בארה"ב?
"תשמע, זה כל-כך שונה. אני כל פעם מתפעל מחדש מהשוני. כשאתה בא לחתונה בחו"ל, לפעמים יש לך את ההרגשה שאתה בא לקונצרט. השמחה בישראל היא משהו מיוחד, שכמעט ואין באף מקום בעולם. הציבור יודע מה זה לשמח חתן וכלה בצורה אמיתית כל-כך, שזה פשוט מרגש כל פעם מחדש. זו אחת הסיבות שאני כל-כך אוהב לעשות חתונות, למרות שאנשים אומרים לי שאולי זה פחות מכובד. בחו"ל הייתי עושה רק חתונות גדולות מאוד, וכשאני מספר להם מה זה חתונות, בארץ הם לא מאמינים".
– מתי באמת הגיעה ההחלטה לעבור ארצה?
"כמו שסיפרתי, היה מאחוריי חלום, אבל אני אמרתי לעצמי שזה בחיים לא יקרה. אבל אחרי שדיברתי עם אשתי וראיתי שקיבלתי בקשות רבות לאירועים בארץ, זה הגיע. אגב, כשהייתי כאן בישיבה, לא הלכתי להרבה אירועים שהתקיימו בישראל, אבל כן ראיתי שיש בהם אווירה מאד טובה של מוזיקה, רק שלא ידעתי עד כמה. אבל לאחר החתונה, קיבלתי כמה אירועים בארץ ושרתי בהם, ואמרתי שזה משהו מיוחד. אלו נגנים שיודעים כל 'קנייטש' בכל שיר, וכל תזמורת היא אחרת כשלכל אחת יש את ה'שטיק' שלה, וזה ממש מיוחד. ואמרתי לעצמי – אלו אנשים שמתלהבים מזה. כל נגן יותר טוב מהשני, מה שכמעט ואין בחו"ל, שם יש רק כמה נגנים טובים בודדים שמכירים את החומר, וגם אלו יודעים לנגן בעיקר את מה שכתוב והם לא מוסיפים. בארץ, לעומת זאת, מנגנים את השירים כאילו שהנגן יודע את השיר ונולד איתו, כמו שזה שלו.
"אז אחרי אותו קיץ, ראיתי שיש דבר במוזיקה שאפשר לעשות בארץ, ואשתי אמרה: 'אם אתה הולך לארץ, אולי נגור שם?', כבדיחה. אבל מיד שאלתי אותה: כן? שווה לנסות? והיא אמרה שלא חשבה על-זה. הייתי בהלם. לגלגל את הרעיון בשלב כל-כך מוקדם, גם אני לא הייתי ממש מוכן לזה, אבל כך העניין התגלגל. ואחרי שקיבלנו החלטה שקופצים למים , היא גילתה שיש לה חברות רבות בארץ, וגם להורים שלה מניו-יורק יש דירה כאן והם מגיעים שלוש פעמים בשנה ואף רוצים לעשות עלייה עוד כמה שנים. זה כבר הגיע למצב שהיא רצתה את זה לא פחות ממני. התחלתי לגלגל את העניין. אמרתי שאם אני מחכה עוד שנה-שנתיים, הילד שלי יהיה גדול וזה יהיה כבר מאד קשה להחליף לו את השפה לעברית. מקסימום, אם זה לא הולך, ננסה לקחת רק דירה בשכירות עם כמה רהיטים לתקופת ניסיון, ואני אוכל לחזור לארה"ב. ההסכם היה שנגור כאן שנה ונבחן אותה בסיומה. ממש בימים אלו עברה השנה, ואנחנו באמת אוהבים, שמחים וגאים מאד לגור פה. במהלך השנה, נסענו פעם לארה"ב לשבוע, ואחרי ארבעה ימים, לאחר כל הקניות, הרגשנו שאנחנו רוצים כבר לחזור לארץ. אשתי אמרה לי: חוץ משופינג, אין כלום בניו-יורק. מי שמכיר אותה, לא חלם בעולם שיום אחד היא תדבר כך".
העברית הטובה שבפיו, אינה פרי ילדות או משהו כזה, אלא הגיעה בשנה האחרונה בלבד. "זה לא מהישיבה", הוא אומר, "כי בה היו בעיקר אמריקאים וגם לא הסתובבתי אז הרבה בארץ, אלא למדתי את העברית מהאולפנים בהם אני מקליט, מהדברים במוזיקה ומהתזמורות השונות. ממש השנה למדתי את הבסיס של העברית, ואני עדיין ממשיך ללמוד כל הזמן. לפני שנה לא יכולתי לנהל שיחה שוטפת כמו זו שאני מנהל איתך היום". למרות העלייה לישראל, מקבל יוסף-חיים הזמנות לאירועים וחתונות מארה"ב ואירופה בעיקר, ואכן נוסע מידי פעם להופיע שם.
אנחנו מבקשים משוואקי להיזכר באירועים המרגשים שהיו לו, והוא מספר על הופעה בחול המועד סוכות ב'ברוקלין קולג" בארה"ב, בה הופיעו גדולי הזמר אברהם פריד וליפא שמעלצר שהוא פתח אותה. "זו הייתה ההופעה הראשונה שלי שאותה לא אשכח. האמת שרעדו לי הרגליים. פעם ראשונה על במה, ועוד איזה במה, כל-כך גדולה. אבל הקפיצה למים הקרים נותנת ביטחון". טבילת אש גדולה נוספת, הייתה בהופעה השנייה שלו על הבמה, כאשר שר ב'לינקולן סנטר' יחד עם כמה זמרים כמו אייבי רוטנברג, שלמה שמחה ועוד זמרים רבים. "גם אז התרגשתי מאוד", הוא אומר. כאשר עזב את ארה"ב לטובת מגורים בישראל, הגיעו כל גדולי הזמר החסידי בארה"ב, למסיבת הפתעה מיוחדת שנערכה לו לפני הנסיעה, באחד הלילות קודם לכן. זה היה יום של שלג, ובשעת לילה מאוחרת, ולמרות זאת הגיעו זמרים קולגות רבים לכבד אותו ולומר לו שלום לפני שהוא עוזב, כשרובם הגיעו לאחר אירועים וחתונות בהם הופיעו באותו ערב. שוואקי מספר שבאותו לילה הייתה סופת שלגים, והוא היה נרגש מאוד מהמחווה היפה.
הציבור מחכה כבר בקוצר רב לדיסק שני וחדש שלך, אנחנו מאיצים בשוואקי, שנאות לספר מה הולך להיות בו. "למדנו מה היה חסר לישראלים בדיסק הקודם, יותר להתמקד בשירי חתונה. יהיה שם שיר מיוחד מאד שיוצר ענק כתב אותו כשהיה בן 11, בשם 'כל ישראל', ובו ישנה הפקה של 20 כנרים. זה שיר מעניין, לא 'עוד שיר'. ה'סאונדמן' בשיר הזה, הוא מורה בבית ספר לסאונד שעשה שנים מוזיקה, והוא התקשר אלינו ורצה את ערוץ ההקלטה המיוחד בו הקלטנו כדי ללמד את תלמידיו איך לעשות סאונד לכינורות. אין ספק שהאלבום החדש יהיה הפקה מטורפת שלא הייתה שנים. ככלל, מה שיהיה בדיסק, הוא שילוב בין שירים ישראליים ואווירה ישראלית, לבין צבע קול שאמריקאי שר אותו". לפי השמות איתם הוא עובד על הדיסק החדש, אותם הוא אוסר עלינו לחשוף מחשש עינא בישא, נראה שהוא בוחר לעבוד הפעם עם כוחות חדשים ורעננים בשוק המוזיקה החסידית. אנחנו שואלים אותו על כך, והוא משיב שזה המסלול שהוא אכן בחר בדיסק הזה, שילוב של בעלי ניסיון ומוכרים לצד צעירים וכוחות חדשים. רוב השירים כבר מוכנים לגמרי, והציפייה היא כי ממש בקרוב האלבום יהיה מוכן, ואף יעפיל על האלבום הקודם. יהיה בו גיוון של סגנונות רבים ובהחלט נראה שמתגבשת כמות להיטים גדולה, שמתאימים לרמה של השם "שוואקי". 'מבינים' איתם שוחחנו, אומרים כי זה יהיה דיסק באווירה אחרת. "על כל שיר יגידו 'וואו'. שמענו שם דברים שאף פעם לא נעשו בסגנון הזה", אומרים ה'מייבינים' ששמעו חלק מהחומרים החדשים. "בסך הכל זמרים יכולים להשקיע היום על דיסק, שעות וכסף בלי סוף, ואף אחד לא יודע מה יהיה להיט ומה לא. אני למדתי שהכל מלמעלה, וצריך כאן סיעתא דשמיא ענקית ואין סופית. את ההשתדלות הגדולה אנחנו עושים, כל השאר אנחנו משאירים לו", אומר יוסף חיים.
יוסף חיים שוואקי, צריך לציין, קיבל את ברכתם של גדולי ישראל רבים לעלייה שעשה ולשירתו בארץ, הכל מתוך קדושה וטהרה. מאז שגדולי ישראל הורו לו שלא להופיע בהופעות מעורבות, הוא לא מופיע בהופעות כאלו. בזכות זה, הוא זכה שישיבות רבות מזמינות אותו אותו להופיע באירועים שלהן. מפיקים בתחום המוזיקה החסידית, אומרים שהוא זמר גדול שמתאים גם להופעות גדולות, אך הוא נמנע מלהופיע במקומות בהם ישנה מחלוקת לגבי כשרותם. הוא לומד בשעות הבוקר בכולל, וללא ספק הוא עומד בסטנדרטים של בן-תורה ירא-שמים, מה לגמרי לא מוריד מהרמה שלו, ואולי בזכות זה זכה לברכות הרבנים לשירתו. הקב"ה חנן אותו בכישרון גדול, אמרו לו חלק מהרבנים, והוא צריך לנצל אותו. שוואקי הצעיר אכן עושה את זה ובגדול, לפי הכללים, והקהל בארץ אכן מזמין אותו להופיע בחתונות ובאירועים שוב ושוב.
יוסף חיים שוואקי, גם ידוע כזמר שמופיע ומשמח רבות בשביל חסד, כמו בשביל ילדים חולים ועוד מקרים. מאות ילדי ארגון "זיכרון מנחם" ומתנדביו, לא ישכחו את אותו ערב מיוחד בו הופיע לפניהם לאחרונה עם כל הרגש והשמחה, כשהעלה ילדים חולים לשיר עמו ושימח אותם מאד באותו ערב. "זה היה מאד מיוחד שם", אומר שוואקי, "בגלל הצוות שהיה שם והמנהל של זיכרון מנחם, חיים ארנטל. זה כאילו שהילדים הם חלק מחייהם, וחיים ואשתו הם ממש האבא והאימא של ילדי הארגון, ממש משהו מיוחד, והם גם יודעים לעשות דברים מקצועיים". זה אירוע מיוחד שנצרב בזיכרונו של כל מי שהיה שם, אבל שוואקי מופיע, ולא מרבה לספר על כך בראיון, במקומות חסד נוספים רבים. "להופיע במקומות כאלו", הוא אומר, "זה נותן לי להיות בן-אדם יותר טוב ולהודות על כל האיברים שיש לך ועל הבריאות. אתה רואה מולך ילד, שמי יודע אם מחר יהיה פה. היה פעם אירוע, והייתה שם ילדה אחת שהתלהבה מאד מהשירה ונופפה בידיים, ואחרי שבוע מישהו מהארגון התקשר אליי לומר שהיא לא נמצאת איתנו יותר, היא נפטרה. בכאלה מקומות, אתה לא צריך לשיר כדי להתרגש, רק להיות שם זה מספיק. מאד מרגש להיות שם".
– ואיך אתה מצליח לשמח בכזה אירוע, כשבוודאי בא לך בכלל לבכות?
"זה באמת בזכותם, כי יש להם באמת כח ושמחה, והם רק צריכים מישהו שיעזור להתחיל את זה, 'להדליק' אותם ולהוציא את זה מהם".
Loading...
ראיון מיוחד: היכל הנגינה של תמיר ימיני / חנני בלייך 
יוסף חיים שוואקי, האחים אשל ואיציק דדיה במופע קיץ תגובות (5)
השאר תגובה
סליחה….אבל איך אפשר לקרוא דבר כזה ארוך(משעמם)
חחחחחחחחחחחח………
צודקת…
זה באמת ארוך, אבל כל הכבוד איך שהוא מדבר בניגוד לאחיו שמשתחצן ומתחצף לגדולי ישראל.
הלו אנשים לא להגזים!!!
לא מתחצף ולא נעליים שתיהם אחים 10!!!!
שתיהם שרים יו!!!!!!!!מהמם ויכולות מדהימות ומה עוד שהם לא מתכסחים כמו כל השאר שיש להם אחים זמרים או לאו דווקא זמרים בכל עבודה שהיא.כל הכבוד!!!
ואין עליהם!!!!!!!!!
מעניין אותי נורא לשמוע את אביהם שר
אולי שיוציאו דיסק שכל המשפחה שרה כמו ורדיגר?מה שבטוח שזה יהיה מליון דולר !!
אני חושבתשלא צריך לדבר על שניהם כי הם מאד מוצלחים בציבור החרדי ורציתי לשאול מדוע יוסף חיים לא מופיע בחתונות(אם כן האם הוא לוקח יקר כמו אחיו אחין גכ מגיע מחול לכן הוא יקר)
כל דיבורים מיותרים יכולים להגיע לידי לשוהר