[1]
אפרת רזאל, 37, נשואה (לזמר והיוצר אהרון רזאל) +7 , נולדה וגדלה בירושלים. בת בכורה מתוך חמש בנות להורים שחזרו בתשובה והתקרבו ליהדות דרך הניגונים החסידיים אליהם נחשפו שפתחו את ליבם. רזאל גדלה בבית מוזיקלי מאוד. אביה מנגן בגיטרה, אימה בחליל ואף אחיותיה מנגנות, כותבות ושרות ומופיעות יחד איתה. בבית הוריה תמיד התנגנו ועדיין מתנגנים ניגונים חסידיים.
רזאל כותבת ומלחינה שירים ומנגנת בגיטרה מגיל מאוד צעיר ותמיד דאגה להסתיר זאת בביישנות מהחברות. לאחר התיכון נסעה לשליחות ברוסיה ללמד יהדות ועיברית ושם כבר לא יכלה להסתיר את זה. חברותיה ששמעו אותה ונשבו בקסם יצירתה, הפצירו בה שהיא חייבת לעשות עם זה משהו. עברו שנים רבות עד שרזאל הבינה שכל זה לא שלה, שהיא סה"כ "צינור" ושעליה להוציא החוצה את מה שהקב"ה נתן לה.
שנים לאחר נישואיה, הרגישה מוכנות ובשלות לפרסם את המוזיקה שלה וב2006 שחררה את אלבומה הראשון "אם נתת בי טוב" שזכה לפופולריות גדולה במיוחד בזכות שירים עם טכסטים מאד חזקים ובעקבותיו החלה להופיע לפני נשים ביישובים, בערבי ראש חודש, בהתוועדויות לנשים וכו'.
אלבומה החדש "תקוותי" שוחרר ממש לאחרונה לחנויות הדיסקים וכבר גורף שבחים ותגובות נלהבות מנשים רבות. כל הלחנים באלבום של אפרת רזאל. על ההפקה המוזיקלית, עיבודים ותיזמורי מיתרים אחראי-אהרון רזאל.
"תקוותי" נוצר בהשפעת התעסקות מתמשכת של מסע פנימי לפיתוח התקווה האישית של רזאל בחיים, בצל טרגדיה נוראית שפקדה אותה ואת כל המדינה כאשר איבדה בפתאומיות חברת ילדות קרובה, בשם רות פוגל הי"ד. כזכור, רות פוגל נרצחה בדם קר יחד עם בעלה, הרב אהוד פוגל הי"ד, ושלושה מילדיהם (יואב בן ה-11, אלעד בן הארבע והדס בת השלושה חודשים) בידי שני מחבלים שחדרו לביתם שביישוב איתמר וטבחו בהם. "בדרך להלוויה שלה", נזכרת רזאל בכאב, "מתוך הייאוש האינסופי שלי, המוחלט, כשהרגשתי שאני מגרדת את התחתית של כל התחתיות, פתאום באו לי מילים לראש ואז כתבתי את השיר "אל אשר תלכי". מאז, בחלוף הזמן גיליתי שהתקווה זה מקום מאוד חזק אצלי"
באלבום ניתן למצוא בין היתר שיר שנכתב בעקבות פגישה עם אשה חסרת בית שסיפרה לה על חויותיה בכלא ואפילו שם מצאה אמונה ותקוה ("פתח נוסף לאינסוף"), שיר המוקדש לשחרורו של יונתן פולארד וכל השבויים ("הוציאה ממסגר נפשי")., "בתי אומרת אמא את בראת את כל העולם… מי ישמור עלי?..אני לא מבינה כלום..אמרתי לה גם אני לא מבינה כלום אבל הולכת בעקבות חלום ..". אכן רזאל רואה את שיריה וחייה "כהולכת בעקבות חלום בעקבות געגעוע .." בעקבות התפילה של האשה, של אמותינו הקדושות ודוד המלך בספר תהילים אותו היא מתפללת בדבקות יום יום כבר שנים ..
מה שמאפיין את שיריה של אפרת זה היכולת לגעת ולבטא את עולמה הפנימי של האשה בלבטיה, חיפושיה ותקוותיה. בהופעותיה מול נשים מרבה רזאל לשלב דברי תורה וסיפורים הקשורים לשירים וכמעט תמיד בהופעתיה יושבות נשים הבוכות מהתרגשות. אפרת בפשטותה מעבירה מסר של עוצמה לצד צניעות וענווה נשית שכל כבודה פנימה.