אהרן רזאל ממשיך להוכיח שהוא לא רק הרוקר דוס הכי קול שיש, הוא גם רגיש. בגיל 40 הוא מוציא את אלבומו העשירי ופותח בפנינו צוהר נוסף ומרחיב לב באישיותו.
"הי אחי, יש'ך אש" הוא שיר מאד אישי שאהרן כתב ברחוב שנקין לפני הרבה שנים. הוא נזכר שהיה מתהלך בו הלוך ושוב, כמו רבים, מחכה שיקרה משהו. מה המשהו הזה, הוא לא ידע, "כשאתה אמן צעיר אתה רוצה שמשהו יקרה ולרוב חוזר הייתי לדירת השותפים שלי בלי שהרבה קרה…" מספר רזאל.
"היה איזה משורר שגר ברחובות שהיה מוכר או נותן את שיריו וטען שהיה בנקאי שעזב לטובת חיי רחוב. הייתי משוחח אתו. פעם אחת מישהו דחף לידי הזמנה שמהצד האחורי היה ריק. מכיוון, שהייתי זקוק לדפים רקים לכתוב רעיון לשיר שזה עתה נולד ביקשתי מהיחצן הנלהב עוד כמה הזמנות, התיישבתי בגינת שנקין וככה כתבתי את המילים הראשונות של השיר.
על מה השיר? אולי זו מחווה לילדי הרחוב שמבקשים שקל אך באמת מבקשים דרך בחיים, אולי לאנשים השואלים "מה השעה?" אך באמת מחפשים עצה ואולי זו מחווה לאנשים השואלים "סליחה, איך מגיעים ל…" אך באמת מחפשים טעם ותכלית במתנה הזאת שקיבלנו הנקראת חיים."
אלבומו העשירי של אהרן רזאל "האיש בקצה המנהרה", יראה אור בקרוב. זהו אלבומו האישי ביותר של היוצר הותיק שכמו תמיד אוהב להפתיע את הקהל הנאמן שלו ולא חדל מלחפש ולשאול שאלות מוזיקליות ופילוסופיות. במהלך החיפוש המעמיק פנימה, רזאל הולך באלבום זה לצד השני מאלבומו הקודם והמצליח קבעתי את מושבי בבית המדרש, ומתקרב ללב ולנשמה.
לחצו PLAY להאזנה לשיר
