צבי יוסף הרצוג נולד בארגנטינה והגיע לארץ בגיל 20. את האהבה למוסיקה קיבל מאביו ז"ל שהיה מנגן בפסנתר וכבר מגיל עשר התחיל ללמוד לנגן על גיטרה דרך מורים פרטיים. כשהוא ראה שהנגינה הופכת ליותר מתחביב, החליט לעזוב את ארץ מולדתו, דבר לא שכיח באותם הימים, ולהגיע לארץ בכדי ללמוד מוסיקה בצורה רצינית ומסודרת. למרות שבארגנטינה חי חיים חילונים לגמרי, חייו התנהלו בתוך קהילה יהודית, אמנם לא דתית, אך עם זהות יהודית ברורה וחזקה בהבדלה בין ישראל לעמים.
בארץ החל במסע ארוך של חיפוש עצמי, לצד לימודי מוסיקה באקדמיה למוסיקה בירושלים ובבית הספר למוסיקה רימון, אותם שילב יחד עם לימוד הוראת המוסיקה במכללת לוינסקי. יחד עם זאת העביר סדנאות מוסיקליות בגני ילדים, דבר שהחל לעסוק בו כבר בארגנטינה – שבזה היה כוכב של ממש. במקביל ניגן בלהקה בשם ברכיה. בהמשך הקים את להקת הסוסנים, אך רגע לפני הפריצה הגדולה צבי יוסף יחד עם אסף המר- הסולן השני, חזרו בתשובה.
בתום שלוש שנים של חזרה בתשובה איטית ובטוחה דרך לימודי ימימה, התקרב לחסידות ברסלב, פגש את אשתו והתחתן בשעה טובה. הרצון להמשיך ליצור ולנגן נקלע למבוי סתום; הניגון הקודם לא יצג את המקום החדש והניגון החדש טרם הגיע. לאט לאט החלו הניגונים החדשים להגיע, במשך הזמן הצטברו והבשילו לכדי אלבום בכורה שצפוי לראות אור אי"ה בקרוב ויקרא התקרבות.
סנונית ראשונה מתוך האלבום הוא מזמור לתודה. מדובר בשיר הראשון אותו הלחין צבי יוסף מיד לאחר חתונתו, בשעת רצון וספר תהילים פתוח. סגירת מעגל מעניינת בשיר, הוא שצבי יוסף מבצע אותו יחד עם אסף המר, שותפו ללהקת משכבר הימים. בהפקת השיר השתתפו נגנים מהשורה הראשונה: אלון יופה, אורן צור, גדי פוגטש ועוד. "השיר הזה מסכם בעיני את החיים של יהודי, בעבודה שלו על האמת ועל הנקודה היהדות שבו וכמובן בעיקר בהכרת הטוב למי שנותן לנו את הכל. המינימום זה להודות לו ולשיר לו את התודה הזאת" – אומר צבי יוסף.
לחצו PLAY להאזנה לשיר
Studio