מאת: יקי אדמקר
ניתן היה לומר שהמוסיקה החסידית דעכה עד לתהום בשנתיים האחרונות וכמעט ולא היה ניתן לראות את האור שבקצה המנהרה. הצריבות, ההופעות שלא התקיימו והתוצאה הגרועה מכל; אומנים שלא משקיעים ונעלמים מהמפה המוסיקלית. כולם בתעשייה היו בטוחים שהפעם זה סופית, המשמרות ניצחו, ועדות הקודש הכניעו וכולנו נישאר מחוץ לתמונה.
אבל פתאום הכל השתנה, תוך חודש אחד כמה מגדולי הזמר מוציאים את אלבומם בהפרשים של ימים ספורים אחד מהשני ללא חשש של הפסדים כולם מחליטים למרות הכול להתהלך על קורה דקה מאד.
המפיקים מנצלים את ההזדמנות ומחזירים את הכסף לכיסם. הם עושים זאת באמצעות הופעות ענק שזמן רב לא זכינו לראות כמותם. זה קרה פעמיים אצל שוואקי במהלך השבועיים האחרונים כשכל פעם חגגו איתו למעלה מ6000 איש, זה גם קרה אצל פריד כשהתקבצו להם אלפים מכל רחבי הארץ בעיר הבירה הצפונית טבריה.
אפשר לומר שהתרחשה תפנית קלה אבל לא במציאות, התעשייה הבטיחה "לא פונים לציבור החרדי" מה שהכריח את האומנים לא לפרסם בעיתונים ובריכוזיים חרדיים ובכך נרגעו הרוחות. אבל המציאות לא השתנתה, הציבור החרדי עדיין אוהב מוסיקה למרות הועדות, המשמרות והחתימות הלא אמיתיות של הרבנים שנחתמו ע"י אותם מתנגדים. הציבור החרדי היה בהופעות במהלך חול המועד סוכות, ומחשבון פשוט יוצא שקרוב ל20,000 חרדים נהנו מהופעות מוסיקליות ללא שום בעיה יוצאת דופן של צניעות.
לסיכום, ניתן לומר שכולנו יכולים להיות רגועים, כי המוסיקה החסידית חזרה לבמה.
Studio