סיפורו של החייל הדתי יהודה רובינוביץ ז"ל, הוא סיפורה של ארץ ישראל. פסיפס אנושי של 'שלוחי מצווה' שבאים מתוך אהבה לארץ ולאנשים, ומחרפים את נפשם בהגנה על המולדת. תוך כדי שהם עסוקים בעזרה ונתינה לזולת. יהודה התגייס כלוחם ב'צנחנים', שם שירת במשך כשבע שנים כקב"ן מוערך ואהוב. היה מיוזמי פרויקט אמצע השירות ללוחמי צה"ל, שעם הזמן הפך לתכנית "מרימים משקפת" שמושרשת עד היום ביחידות רבות בצבא. גם לאחר שחרורו מהשירות המשיך לתת את כל-כולו בארגון נכי צה"ל. רובינוביץ נולד בשנת 1985 וגדל בירושלים. למד עבודה סוציאלית והוציא תואר ראשון ושני, תוך כדי שהוא משרת בקבע.
יום לפני פטירתו יהודה הלך למרפאת טרם, לאחר שהרגיש כאבי ראש חזקים, ולאחר בדיקה קצרה שוחרר לביתו. בבוקר יום המחרת התעורר והחל לפרכס והובהל לבית החולים, שם נלחמו על חייו אך הנזק המוחי שנגרם הביא אותו למצב של 'מוות מוחי'. בצעד אמיץ ואלטרואיסטי, הוריו ומשפחתו בחרו להעביר את המלחמה על הצלת חייו, להצלת חיים של אחרים וקיבלו החלטה, שגם הוא היה שותף לה עוד בחייו, וזה הרצון לתרום את כל אביריו, וכך היה. יהודה תמיד דיבר וחלם על משפחה עם שישה ילדים, וחצי שנה אחרי פטירתו נודע למשפחה ששישה אנשים זכו לחיים חדשים בזכותו.
השיר "מים רבים", הולחן ע"י יהודה כשהיה בן תשע-עשרה ומשקף את סיפור חייו ומהותו בחייו ואף במותו – "כי עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה… מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה…". במהלך ימי השבעה השיר התגלה ע"י אחד מחבריו, ואחיו דוד הגיע אל המוזיקאי והיוצר עובדיה חממה ["אנא בכח"] שביחד עם המוזיקאי והיוצר גיל עקיביוב הפיקו וביצעו את השיר ביחד.
לחצו PLAY להאזנה לשיר
