Listen brother Listen friend / דעה והשמעת בכורה

מאת: ידידיה רייטר / הגניזה

שום דבר לא הכין את הנשמה לתווים שנשפכו באוויר. זמר צעיר ומוצלח השמיע איזו סקיצה מחדר ההקלטות. זה היה השיר הידוע והנושן של 'כה אמר'. מה כבר יכול להיות? הקול הזך הזה עם הלחן הכובש התנגנו ברוגע עצמתי, פעם אחר פעם, חוויה מוסיקאלית נעימה שדומה וכבר לא ניתן לחוות במקצבים הקיימים כיום. זה היה נהדר. כל כך נדוש, אבל כל כך מרגש. "אוי, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". באותו רגע רציתי ללכת אל הקלטות המאובקות ולהתחיל לשמוע אותם בזו אחר זו. מתי בפעם האחרונה שמעתם את "מצווה גדולה" הורדיגרי המיתולוגי שהפך לשיר של גני ילדים? ההרגשה הייתה שזה אולי מה שחסר לנו היום בשוק המוזיקה. קצת פעם.

בבוקר, הושק החידוש לשיר Unity של מ.ב.ד. בזה אחר זה מנסים הזמרים את קולם. אבל כשמרדכי בן דוד מרים את שתי ידיו ומוציא את הלב אל המיקרופון עם "תקשיב אח, תקשיב חבר, רק איזה חיוך קטן" (באנגלית זה נשמע טוב יותר) – משהו חוזר לך בראש אחורה אל השנים ההם. השנים של "אברהם יגל" ו"אל ההודאות" של אברהם פריד, השנים של "רחם בחסדך" ו"כה אמר" של בן דוד. פעם היו שירים טובים. מוזיקה שאפשר לשמוע שוב ושוב גם באיכות קלטת ולא להפסיק. צלילים שמזיזים משהו בלב.

אם גם אתם אהבתם את החידוש לשיר, ייתכן וגם אצליכם זה עורר את הרגש ההוא, הרדום. באיזשהו מקום, גם הזמרים הטובים של פעם ביקשו להתקדם. הם רק לא מבינים שהם טובים ומוצלחים בעיקר בשירים של פעם. כי בשביל לשמוע את רעש התופים ב"אמר רבי עקיבא, אש-ריכם. יש–ראל. אש. ריכם", לא צריך את מרדכי בן דוד, יש כבר זמרים צעירים מופרעים שעושים את זה טוב יותר. תנסו להקשיב למעגל השנה של מ.ב.ד. ולשמוע את "לקול לקול תקיעתינו" חסר האיכות אבל רב בעונג. אבל אם רגע לאחר מכן תאזינו ל"בראש השנה יכתבון" הקופצני, תגלו שהאיש פשוט גרוע בסגנון האחרון. הם מנסים להיות צעירים, אך אנחנו רוצים אותם עם עוד להיטים עתיקים וטובים. בשביל לשמוע מוזיקה מודרנית, מספיק להקשיב לחידושים וגיורים. כל "נשמה אהבת חיי" נהפך ל"הנשמה היהודית הפנימית שלי אהבת חיי" וגמרנו. אם רק מישהו יקום ויקליט אלבום של שירים עדינים שכאלה, ללא אלקטרוניקה או חכמולוגיות של ליפא. אם רק נשמע עוד 'שפכי כמים ליבך' אחד של קרליבך… וזה לא שהנוסטלגיה עושה טוב ותו לא. זה ממש לא רק הזיכרונות הנחמדים מהעבר. זו דרישה אמיתית לעוד איכות שכזו. פתאום תגלו כמה אתם מתגעגעים לשירים הללו, מלאי הרגש. היום זה נגמר.

תנו עוד קצת. לא צריך לחכות שמישהו ייכנס לכלא בשביל לרענן לנו את השמיעה.יכול להיות שגם מדפי הדיסקים כבר לא רוצים גימיקים. שימו עליהם קצת שירים חדשים 'של פעם'. יצירות טריות עם ניחוח כזה. להשלים את החסר. אולי זה בכלל יהיה הגימיק הגדול.

בריו חקשור | כה אמר

[audio:https://www.chasidinews.com/wp-content/uploads/2010/10/koamar-baryo.mp3|titles=koamar-baryo]

המאמר נכתב לראשונה בבלוג הגניזה – בלוג הכותבים החרדי

ביצועים נוספים

שירים חסידיים

שוע רוז בסינגל חדש לכבוד תכלית הבריאה: "שבת"

האם אנו אי פעם עוצרים ומבינים שהשבת היא התכלית של כל בריאתו של הקב"ה? הסיבה לכל דבר בעולם היא השבת. הכל נברא כדי שנקבל את מתנת השבת. שוע רוז הפך את זה לשיר, אותו כתב והלחין.

להאזנה ←

בקרוב נשוב לפעילות תקינה