כשמרדכי בן דוד ורדיגר התחיל להופיע הוא פחד שלא יכירו אותו ולכן צירף את שמו של אביו הזמר, דוד, לשמו. היום כמעט ואין יהודי שמקשיב למוזיקה חסידית שלא יודע מיהו. ולמרות זאת הוא חוזר ומדגיש כי הכל בסייעתא דשמייא
משה מאירסדוף, מעייני הישועה
מרדכי בן דוד מופיע כבר 30 שנה על הבמה ונחשב לאחד מגדולי הזמר החסידי. ביום ראשון הקרוב הוא יופיע בקונצרט מיוחד בהוקרה לתנועת 'מעייני הישועה' ובהשתתפות אישים מרכזיים ורבני התנועה. למרות ניסיונו הבימתי הרב הוא עדיין לא אוהב להתראיין. בצניעות רבה ובענווה חזר ואמר לאורך כל הראיון כי כל מה שישלו ומה שזכה לו זה "בסייעתא דשמייא". ולמרות הקיצור בפעולתיו שלו, יצא בס"ד גם ראיון.
איך נוצר הקשר למעייני הישועה?
"אני לא מכיר את הארגון מקרוב אבל שמעתי עליו הרבה דברים טובים ועל הפעולות הגדולות שלו בענייני תשובה ואני שמח להופיע לכבודו".
אתה פועל בנושא התשובה?
"במה שאפשר. איזה יהודי לא רוצה שעם ישראל יחזור בתשובה?! אני מאמין שכל יהודי יש לו שליחות בכל מקום שהוא נמצא. בוודאי השירה מעוררת גדולה לתשובה. אתמול הייתי בהופעה לכבוד משפחות, לא עלינו, שיש להם בעיה להוליד ילדים שנים רבות. ניגש אלי בעל תשובה מעל גיל 50 ואמר לי שהוא ואשתו חזרו בתשובה בזכות זה ששמעו את השירים שלי וזה מאוד מעודד ומרחיב את הלב .בעל התניא אמר שהניגון הוא המפתח של הלב. הרב'ה ממודזיץ', 'האמרי שאול' אמר ש"העולם אומר שהיכל הנגינה נמצא ליד היכל התשובה ואני אומר שהיכל הנגינה הוא הוא היכל התשובה".
מה צפוי במופע?
"שירים מכל התקופות, כמובן גם מהאלבום החדש והרבה הפתעות. את השירים אפשר לבחור דרך אתר אינטרנט מיוחד שהוקם לכבוד המופע".
איך התחלת להופיע?
"אבא שלי היה הראשון שהקליט מוסיקה חסידית במקביל לבן ציון שנקר שהקליט את הצימוקים של הניגונים מחסידות מודז'יץ ור' שלמה קרליבך. ואבא הוא זה שדחף אותי. הוא שמע אותי מנגן קצת מנגינות ובכלל לא חשבתי שזה משהו מיוחד והוא שאל למה אתה לא מקליט את זה וככה התחלתי.השתתפתי בתקליטים שלו בפעמים הראשונות ואח"כ רצתי לבד וב"ה השאר זה היסטוריה. באלבום הראשון שהוצאתי קצת חששתי מזה שאני לא מוכר ואז הציע לי חבר שהבין בעסקים לכתוב על התקליט מרדכי בן דוד ורדיגר כדי להשתמש בפרסום של אבי וזה באמת תפס וככה זה נשאר. זה באמת סייעתא דשמייא. הכל מלמעלה. בחיים שלי לא חשבתי שאני אופיע על הבמה אבל קיבלתי דחיפה מלמעלה. עושים מה שאפשר".
אתה שמח שהבן יידל ורדיגר הולך בדרכך?
"זה הכל סייעתא דשמייא. אני מאוד גאה במתנה שהוא קיבל מהשמיים ואני מאוד שמח ומעודד את העניין".
איך נולד הלהיט הגדול ביותר שלך 'משיח'?
"מונה רוזנבלום היה בעיקר מעבד אבל אני שמתי לב שיש לו כישורי הלחנה והרבה זמן ניסיתי לשכנע אותו להלחין. יום אחד דיברתי איתו ואמרתי לו שאני רוצה להיפגש אבל בתנאי שהדלת ננעלת והוא שם את השפופרת של הטלפון בחוץ. זה עוד היה לפני הטלפונים הסלולאריים ,וכך היה. נכנסנו לחדר וכשזה הולחן אני הרגשתי שזה הולך להיות שיר אדיר שיעשה גלים וב"ה שזיכני הקב"ה להיות שליח לשיר הזה".
כבר הרבה שנים לא הופעת בארץ בצורה רשמית עם פתיחת קופות וכו'?
"בשנים האחרונות הופעתי רק מספר פעמים אצל חב"ד ביום ההולדת של הרבי ובחברון כמה פעמים. הסיבה היא שיש כל מיני מאכרים שמישהו מינה אותם להיות שוטרים של הקב"ה, והם החליטו שההופעות בקהל החרדי זה לא לפי טעמם, והם רצו לרבנים ועשו בלאגנים. ואמרתי לעצמי שאני אשב בבית ואעשה הופעות איפה שכן רוצים. עכשיו נפתח פתח שנעשה הופעה לציבור הדתי לאומי, אז אפשר להמשיך לשיר עד ביאת המשיח כמו שאמר לי הרבי מליובאוויטש".
באלבום האחרון ובמופע חברת לאהרון רזאל. איך הייתה העבודה המשותפת?
"הוא היה אצלי בבית ואני הייתי אצלו והוא בחור מוכשר בחסד עליון. אבל חוץ מהכישרון הגדול שלו הוא גם יהודי צדיק מלא תורה ומצוות יושב ולומד ואני ממש נהנה לעבוד איתו, כל רגע היה לי כיף".
אתה בעצם התווית דרך למוזיקה חסידית מסוג קצבי יותר.
"בשנות השישים התחיל שינוי דרמאטי. הניגונים של מודז'יץ למשל, הם עמוקים מאוד שקשה אפילו להגדיר מבחינה מוזיקאלית או מבחינת עמקות. אבל עם השנים הפיוזים התקצרו ולרוב העולם כבר אין סבלנות להקשיב לזה, לצערי. נהייתה תרבות של מיקרוגל, שהכל מהיר וקצבי וגם המוזיקה נהייתה כזו. רוצים דברים יותר קלים. ר' שלמה קרליבך התחיל את זה והראה לנו את הדרך. אני מנסה לחדש ולהישאר בטעם של פעם".
יש תוכניות לאלבום חדש?
"רק עכשיו סיימתי שלוש שנים על האלבום החדש אחרי המון המון עבודה על כל פרט. מהלחנים, דרך בחירת השירים ועד עבודה עם הלהקות והנגנים. כל תקליט כזה מדובר בהשקעה של שעות רבות. דרך אגב, אני חושב שאם אנשים היודעים כמה מאמצים מושקעים בכל דיסק כזה בחיים לא היו מעיזים לצרוב עותק מתקליט מקורי".
הראיון יפורסם בשבועון "מעייני הישועה" בגליון ערש"ק פרשת משפטים, באדיבות שלאגר.נט רדיו. צילומים: ברוך עזאגווי.
Studio