הסינגלים של גידי דבוש 'ילד' ברצון' החלו לחלחל עמוק בתודעת הציבור, כמו גם שמע סדנאות 'שקוף' המופלאות אותן הוא מעביר – עשו להם כנפיים. משכך, חברתי לידידי עוזיאל סבתו – מבקר המוסיקה בעיתון שביעי בדרכו אל מופע ההשקה לאלבום החדש של דבוש – הכל ברצון. אני חזרתי נסער, עוזיאל קצת פחות. אלה הם רשמיו: (באדיבותו ובאדיבות עיתון שביעי)
שקיעה של יום ראשון במועדון הזאפה ירושלים, בסמוך למתחם הרכבת הישנה. הפאב המוזיקלי אפוף הצלילים והאורות, מורגל בשגרת הלילות למופעים של המשובחות שבלהקות ארצנו ולצעירים מחזרי תרבות ירושלמים. באותו הלילה, התעורר המבנה העתיק למחזה לא שגרתי.
להופעה הגעתי עם ראש פתוח. על האומן המככב- זמר חצי אלמוני בשם 'גידי דבוש', מעט מאוד שמעתי ואלמלא תמונה בודדת אליה נחשפתי, גם את מראהו לא הייתי יודע.
עם כניסתי לאולם, מאות ברסלברים, חסידים, סרוגי-כיפה וגלויי ראש נראו לעיני, הדים לתופעת גידי. הערב נפתח, לאחר התמהמהות קצרה, בדיאלוג ובשיחה פתוחה של העיתונאים ידידיה מאיר וצבי יחזקאלי. השיחה עסקה ביחסים עם הא-ל, עם הדת ועם גידי. יחזקאלי סיפר על תהליך חזרתו בתשובה ותיאר את המשכן שמצא תחת כנפי סדנאתו של דבוש- 'שקוף', סדנת העצמה לגוף ולנפש ברוח היהדות.
הדיבורים והחשיפה הכנה של יחזקאלי, דרך הנחייתו ההומוריסטית של מאיר, העבירו בצורה קולחת את השיחה שגילתה בין-שורותיה טפח מאישיותו של גידי.
לאחר הפתיחה, עלו אל הבמה בזה אחר זה הגיטריסט עמית יצחק (עברי לידר, יהודית רביץ) והמתופף שמוליק דניאל שעוד יגנבו את ההצגה בהמשך, עדי הר-צבי (דניאל סלומון) בגיטרה באס וערן קליין בפסנתר כנף.
בתום קטע נגינה קצר, נכנס אל אור הזרקורים בצעידה מהוססת ומדודה ובמעיל שחור וארוך- גידי דבוש, שתכף הודה לכל המשתתפים ופתח בשיתוף הקהל בחששות ובלבטים בהן נתקף טרם המופע. רחשי תהיות הקהל והאשליות אל מול קנקנו המתעתע סטיגמטית, התנפצו ברגע עם השיר הראשון 'ענני השמיים' בו נחשף הכישרון האדיר שבקע מגרונו של דבוש ומצלילי נגניו.
כשעה ורבע התנגן המופע ברצף, כשארבעה-עשר שירי אלבומו 'הכל ברצון' האדירו את החוויה בזה אחר זה לאוזני הקהל שגמע כל צליל ומילה וזימר על-פה את מילות השירים. בקטעי הסולו, היפנטה הגיטרה החשמלית את האולם ושפכה לתוכי השירים נופך של כשרון שופע ובין מקטע לחברו ריענן גידי את המוזיקליות שבחלל באמירות אנקדוטיות ובדיבורים מתוך סדנאתו, אותם הגיש בטבעיות ובלבביות.
לקראת אמצע המופע הזמין גידי את אהרן רזאל אל הבמה, יחד ביצעו מלהיטיו העכשוויים והנוסטלגים של רזאל- 'זמן הגאולה' ו'קבעתי את מושבי'. קולו של דבוש אינו מהמובחרים שידענו, אבל האהבה והרגש שהוא נוסך אל שיריו והנשמתיות שבביצועיו מקנים לו יתרון נדיר, שיחד עם המילים הספקטולריות והלחנים המדוייקים הופכים את גידי לאחד מפורצי הדרך המרתקים של הזמן האחרון.
אסור לפספס: מה אני מבין, הכל ברצון. I למביני עניין: אורי, תחלמי עלייך. I האזנה אידיאלית: בין סדנת 'שקוף' לחברתה, להתחבר אל מהות הנשמה.
לחצו PLAY להאזנה לשיר 'ענני השמיים' מתוך האלבום
