"חֹפֶשׁ הַבִּטּוּי" הוא מושג הכרחי בדמוקרטיה. מצד שני: אין ספק שהוא יוצא מפרופורציה, לאחרונה. האם בשם "חֹפֶשׁ הַבִּטּוּי" מותר לעלוב באופן אישי, למשל? היכן גבולות השיח והבעת הדעות בפומבי? אלו שאלות גדלות. מאוד.
כעת, יוצר הסרטים והשחקן הקומי נדב גְּדַלְיָה משחרר לאוויר העולם את "חֹפֶשׁ הַבִּטּוּי" – שיר שמנסה להעביר את הכאב הגדול על העכרת השיח הציבורי ובו זמנית מצליח לשעשע.
"אזור החיוג של פורים הוא הזמן היחיד בו 'מותר' לצחוק גם על דברים רציניים שלרוב אנחנו נמנעים מלעסוק בהם באופן קומי-אבסורדי", אומר גדליה. "צורת חופש הביטוי, במקרים מסוימים, היא לגמרי אבסורדית. הרי בסופו של דבר כולנו רוצים יותר מכל אהבה ואחדות, אז למה אנחנו מדברים ככה אחד על השני?!".
"שנות ה-30" אלבומו המוזיקלי השני של גְּדַלְיָה יצא לאחרונה ומתוכו יצאו סינגלים ייחודיים רבים, ביניהם: "שער הרחמים", "חופשה נעימה", "פרעה", "פרגן" ו"חיים שלי" שסימנו את גְּדַלְיָה כאחד היוצרים המקוריים בנוף המוזיקלי הישראלי.
לחצו PLAY להאזנה לשיר
Studio