בגיל 39, כשהוא מגיע מרקע של עשייה בתחום הבנייה, איתי בירמן לא ציפה שהמלחמה תהיה זו שתחזיר אותו אל קדמת הבמה. זה התחיל ב"שח"ק" – מיזם התנדבותי שהקים לשיפוץ בתי נשות מילואימניקים, שם, בין סיפורי הכאב מהעורף למפגשים האנושיים המטלטלים, נפתחו מחדש המגירות והמוזיקה שהייתה תמיד ברקע יצאה החוצה.
אחרי שמונה סינגלים שזכו לחיבוק חם, מוציא כעת בירמן את "אין אהבה ללא כאב" – אולי השיר האישי והחשוף ביותר שלו עד-כה.
זהו שיר הצדעה לאמו, אישה שבחרה בגיל שלושים לעשות פניית פרסה של 180 מעלות בחייה. היא עזבה דרך חיים מוכרת ונוחה לטובת מסע של חיפוש אמת ומשמעות, מעבר שהיה כרוך בתחושת ניתוק ובדידות. איתי שגדל בתוך התפר שבין העולמות כותב על האומץ לשלם את המחיר ועל האהבה שנולדה מתוך השבר.
"הבנתי שאהבה אמיתית לא תמיד מגיעה בקלות", אומר איתי. "היא נצרפת דרך התמודדות. השיר הזה הוא על המסע של אמא שלי, אבל הוא של כל מי שאי פעם בחר ללכת אחרי האמת שלו, גם כשזה כאב."
בסגנון רוק קלאסי ובהפקה מוזיקלית של אבשלום דריקס, בירמן ממשיך לסמן את הקו הייחודי שלו: מוזיקה לאנשים שנמצאים במסע – בין חיפוש להתקרבות, ובין כאב לתקווה גדולה.
לחצו PLAY להאזנה לשיר
