שפירא אומר כי הוא יודע על אחרים, אבל גם על עצמו שהזמנים המיוחדים האלה דווקא קירוב אותו לבורא וסייעו לו לקבל פרספקטיבה אחרת על החיים הקצרים של האדם.

שיר תפילה ודיאלוג אישי וישיר עם בורא עולם. שטומן בחובו תקווה, שהכל עניין של הסתכלות וזוויות, גם שנה כמו זו שעברנו ועדיין עוברים וחווים.